החלטה בתיק ב"ש 6732/06

1.         נגד המשיבים הוגש כתב אישום (מתוקן), הכולל חמישה אישומים, והמייחס להם ביצוע עבירות של סחר בנשק ונשיאת נשק והובלתו שלא כדין, עבירות לפי ס' 144 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (לכל המשיבים), שימוש לא זהיר בנשק וכניסה לישראל שלא כדין (למשיב מס' 1 בלבד) והעסקת שוהה בלתי חוקי (למשיב מס' 3 בלבד).

על פי האישום הראשון, המיוחס למשיבים מס' 1-3, פנה סוכן משטרתי שכינויו "יוסף", ביום 10.5.06, למשיב מס' 1, וביקשו כי ישיג לו אקדח, המיועד לחבר בדואי המתגורר בצפון. משיב מס' 1 פנה למשיב מס' 2 וביקש ממנו להשיג לו אקדח, וזה פנה למשיב מס' 3 וביקשו להשיג אקדח עבור הסוכן. המשיב מס' 3 הבטיחו שיעשה כן.

ביום 18.5.06 נפגש משיב מס' 1 עם הסוכן ברכבו ומסר לו כי בקרוב יגיע האקדח ומחירו יהיה 7,000 ש"ח. הסוכן העביר למשיב 1 באותו מפגש סך 3,500 ש"ח במזומן.

עוד באותו יום העביר המשיב מס' 3 למשיב מס' 2 אקדח מסוג "ברטה" וכן תחמושת מתאימה. המשיב מס' 2 העבירם למשיב מס' 1.

ביום 23.5.06 בשעות הערב, נטל המשיב מס' 1 את האקדח והתחמושת, ונפגש עם הסוכן ברכבו. לנסיעתם הצטרפו המשיבים מס' 2 ו-3. המשיבים נסעו לצומת מבודדת בסמוך לישוב נווה אילן. משיב מס' 1 נטל את האקדח והתחמושת והעבירם למשיב מס' 2. משיב מס' 2 טען את האקדח ויצא מן הרכב יחד עם המשיב מס' 1. המשיב מס' 1 נטל את האקדח וירה 4 יריות באוויר על מנת לבדוק את הנשק, והעבירו לסוכן. זה האחרון העביר למשיב מס' 3, בתמורה, סך 3,500 ש"ח.

בגין אישום זה מייחסת המבקשת לשלושת המשיבים עבירות של סחר בנשק, ונשיאה והובלה של נשק שלא כדין. למשיב מס' 1 מיוחסת גם עבירה של שימוש לא זהיר בנשק.

על פי האישום השני, המיוחס למשיב מס' 1 בלבד, נכנס המשיב לישראל שלא כדין, במהלך השנים 2005 - 2006, פעמים רבות,  ואף התגורר באבו גוש.

על פי האישום השלישי, המיוחס למשיב מס' 3 בלבד, העסיק המשיב, בין השנים 2004 - 2005 את המשיב מס' 1 ואת אחיו סעיד, בעבודות שונות, אף שידע שהם תושבי הכפר קטנא שבנפת רמאללה וכי אין ברשותם אישורי שהייה בישראל.

על פי האישום הרביעי, המיוחס למשיבים מס' 1, 4, 5, ו-6, פנה הסוכן "יוסף", בתחילת חודש יוני 2006, למשיב מס' 1, וביקש ממנו כי ישיג לו אקדח. המשיב מס' 1 פנה בבקשה דומה למשיב מס' 4, וזה פנה למשיב מס' 5 וביקשו להשיג אקדח תקין עבור הסוכן. משיב 5 הבטיחו כי יעשה כן.

ביום 2.6.06 הודיע המשיב 4 לסוכן כי הצליח להשיג לו אקדח והם נדברו להיפגש למחרת היום בשעות הבוקר. ביום 3.6.06 פגש הסוכן במשיב מס' 1 והשניים נסעו יחדיו לביתו של המשיב 4, אשר הודיעם כי העסקה תתבצע בסמוך לכיכר המרכזית של אבו גוש. עוד ביקש מן המשיב מס' 1 לעזוב את המקום בשל שוטרים רבים הנמצאים באיזור, והמשיב 1 עשה כן.

המשיב מס' 4 נסע ברכבו לכיכר, שם הצטרפו אליו המשיב מס' 5 והסוכן, וכן המשיב מס' 6 ואדם נוסף, אשר עלו כולם לרכב. המשיב מס' 6 הוציא מכיסו אקדח עם מחסנית וכדורים תואמים ונתן אותם למשיב מס' 4. המשיב מס' 4 נטל את האקדח והעבירו לסוכן. הסוכן העביר 13,000 ש"ח במזומן למשיב מס' 4, וזה העביר 8,000 ש"ח למשיבים מס' 5,6 וכן לאדם הנוסף. את יתרת הסכום נטל לעצמו.

המשיב מס' 4 אמר לסוכן כי מכיוון שזו הייתה עסקה ראשונה המחיר היה יקר במקצת, אך את העסקאות הבאות יבצעו ללא מתווכים ואז יהיה המחיר נמוך יותר.

בגין מעשים אלה מייחסת המבקשת למשיבים עבירות של סחר בנשק. למשיבים מס' 4-6 היא מייחסת גם עבירה של נשיאה והובלה של נשק שלא כדין.

על פי האישום החמישי, המיוחס למשיב מס' 4 בלבד, הגיע המשיב 4, ביום 9.6.06 למקום עבודתו של הסוכן, בבריכת השחייה קריית ענבים. שם, בפינה צדדית, הציע לסוכן לרכוש ממנו אקדח במחיר של 16,000 ש"ח, ובעקבות סירובו של הסוכן, הפחית מחירו ל-14,000 ש"ח. הסוכן ביקש לראות את האקדח לפני שיחליט, ולאחר כחצי שעה, הגיע המשיב 4 לנקודת המפגש והראה לו אקדח, מחסנית תואמת וכדורים. הסוכן נטל את האקדח וביומיים הבאים העביר את תמורתו למשיב 4, בשני תשלומים. המשיב מס' 4 הציע לסוכן לרכוש ממנו אקדחים נוספים.

בגין מעשים אלה מייחסת המבקשת למשיב מס' 4 עבירות של סחר בנשק, וכן נשיאתו והובלתו שלא כדין.

2.         המבקשת עתרה למעצרם של ששת המשיבים עד לתום ההליכים נגדם.

ב"כ המשיב מס' 1 הסכים כי קיימות ראיות לכאורה, לכל הפחות ביחס לכתב האישום המקורי, קרי: בהתייחס לאישום הראשון והשני, ועל פי בקשתו הוזמן תסקיר מעצר בעניינו של המשיב. לאחר הגשת התסקיר, הסכים למעצרו של המשיב מס' 1 עד לתום ההליכים נגדו.

באי כוח המשיבים מס' 2-5 הסכימו כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיבים, ועל פי בקשתם הוזמנו תסקירי מעצר בעניינם.  

ב"כ המשיב מס' 6 חלק על קיומן של ראיות לכאורה. בהחלטתו מיום 2.8.06, שניתנה לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבע כב' השופט מ. דרורי, כי חומר הראיות מעלה את אותו פוטנציאל ראייתי הדרוש לשם הוכחת אשמתו של הנאשם מס'  6, אף כי עוצמתן נמוכה. אף ביחס למשיב זה הורה בית המשפט על הגשת תסקיר מעצר.